עבירות סמים

לצערם של משתמשים רבים בסמים, החזקת סם ושימוש בו, גם אם הוא לצריכה עצמית, אסורים עפ”י החוק.
המערכת רואה בסמים, מכל הסוגים, חומרים בעייתיים הגורמים לשלל תופעות (פיזיות ונפשיות), עלולים לגרום להתמכרות, ומעודדים פשיעה שמקורה בסם ובדרכים לממן את המשך צריכתו.
ההבדל בין מקרה למקרה נעוץ בסוג הסם, בכמות שנתפסה, בעברו הפלילי של האדם שנתפס ובמספר משתנים נוספים.

תפסו עלי ג’וינט, אני נעדר עבר פלילי. מה הדין?

קיימת הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה (שהוא ראש התביעה במדינת ישראל) שבמקרה של עבירה ראשונה של החזקת סם לשימוש עצמי, לא יוגש כתב אישום, והתיק ייסגר במשטרה באזהרה בלבד.
בפקודת הסמים נקבעו מהן הכמויות המקסימאליות אשר המחזיק בהן ייחשב כמי שמחזיק בסם לצריכה עצמית.
החזקה של כמות הגדולה מהכמות המצוינת בחוק, תיחשב לעבירה של “החזקת סם שלא לשימוש עצמי”, שהינה חמורה ביותר והעונש המקסימלי עליה הוא 20 שנות מאסר.

כמות הסמים המוגדרת בחוק ככמות לשימוש עצמי – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973:

מה כבר יכול עורך הדין לעשות פה? הרי החוק ברור, ותפסו אותי עם כמות גדולה!

החשיבות שבייצוג ע”י עורך דין פלילי מנוסה ובקיא בעבירות סמים היא גדולה לאין שיעור.
עורך דין פלילי המומחה בתחום מכיר את החוק, את הפסיקה וכן את אנשי התביעה, עימם יוכל להיפגש ואותם ישכנע כי הלקוח אמנם נתפס עם כמות גדולה ממה שהוגדר בחוק, אך עדיין הסם נועד לשימושו האישי.
אחת הטענות למשל, כאשר נעצר אדם ובחזקתו כמות סם גדולה, היא כי אין מדובר בכמות שנרכשה למטרות סחר, אלא לשימוש עצמי, וכי אותו אדם רכש כמות גדולה ומשתמש בכל פעם במעט, זאת לאור הכדאיות הכלכלית ברכישת כמות גדולה (כמו כל סחורה אחרת בעולם).